מי זכאי להגנת "אי שפיות"?

אדם המבצע עבירה פלילית בהיותו סובל ממחלת נפש, עשוי להיות זכאי להגנה מפני הרשעה בפלילים.

חשוב לציין כי קיים הבדל משמעותי בין "מחלת נפש" כהגדרתה הרפואית לבין  -הגדרתה המשפטית של "מחלת הנפש".

מחלת נפש, כהגדרתה  במשפט הפלילי - כוללת בחובה אך ורק את המחלות החמורות ביותר, המביאות אדם לכדי התקף פסיכוטי. 

מדובר במחלות קשות כגון  סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה (הפרעה דו קוטבית) ומחלות דומות. 

נוירוזות, הפרעות אישיות וכדומה, המוגדרות כמחלות בעולם הרפואה הפסיכיאטרית, אינן מגדרות כמחלת נפש בעולם המשפט, ואינן מקנות הגנה משפטית בהליך הפלילי. 

על מנת שנאשם יחסה תחת הגנת "אי שפיות הדעת", 

עליו להיות במצב פסיכוטי, הנובע ממחלה (ולא במצב פסיכוטי הנובע מהרעלת סמים או אלכוהול),  

הפסיכוזה צריכה להיות פעילה - במועד ביצוע העבירה, 

תוך שמתקיים קשר סיבתי בין המעשה והמחלה.

כלומר - אדם החולה בסכיזופרניה, לא יהנה באופן אבסולוטי מהגנת אי שפיות, באם יבצע עבירה פלילית.

המבחנים שנקבעו בפסיקה, מדברים על כך שהאדם שביצע את העבירה - ביצע אותה תחת התקף פסיכוטי במועד ביצוע העבירה, וכן כי העבירה בוצעה בקשר סיבתי ישיר עם המחלה. [לדוגמא - אדם שתקף את אימו, כי סבל באותה עת ממחשבות שווא - פרי מחלתו, לפיהן - היא מנסה להרעיל אותו].

במצב דברים כזה, הנאשם יופנה לחוות דעת פסיכיאטרית מטעם הפסיכיאטר המחוזי. חוות הדעת  תבחן האם הוא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירה (בהתאם למבחן הנ"ל), והאם הוא כשיר כיום לעמוד למשפט (כלומר - לתקשר עם עורך דינו ולנהל הגנה משפטית).

ההגנה תינתן רק במידה והנאשם לא היה אחראי למעשיו בזמן ביצוע העבירה.

במידה וכיום הוא חולה, אך בזמן ביצוע העבירה, לא פעל תחת התקף פסיכוטי, ניתן יהיה להפסיק את ההליך המשפטי לצורך אישפוזו, ולכשמצבו ישתפר, ניתן יהיה בנסיבות מתאימות לחדש את ההליכים המשפטיים כנגדו ולחזור ולנהל כנגדו הליך משפטי פלילי.

אם מדובר באדם שלא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירה, ,ניתן יהיה לאשפזו (אם עודו חולה), או להורות כי עליו לקבל  טיפול מרפאתי כפוי. אך לא ניתן יהיה להרשיעו בפלילים. 

אשפוז כפוי/טיפול מרפאתי כפוי

ניתן להוציא צו אישפז (או צו לטיפול מרפאתי כפוי) - כנגד אדם החולה במחלת נפש, אשר ביצע עבירה פלילית מפאת מחלתו,

הצו יינתן באם ניתנה לו הגנה משפטית, והוא עודו חולה,

ו/או כנגד אדם חולה שיש ראיות לכאורה כי ביצע עבירה פלילית והוא חולה - כיום, ואינו מסוגל לנהל את משפטו.

ועדה פסיכיאטרית

באם הוצא צו לאישפוז או לטיפול מרפאתי כפוי - החוק קובע, כי לפחות פעם בחצי שנה יעלה החולה לדיון בפני וועדה פסיכיאטרית אשר תבחן האם ניתן שחררו מהצו.

הוועדה כוללת שני רופאים פסיכיאטריים ויו"ר אשר הוא משפטן. הוועדה צריכה לבחון האם חל שיפור במצבו של החולה, והאם ניתן לאפשר לחולה חופשות או שחרור מן הצו.

מי יכול ליזום דיון בפני הוועדה ומתי?

באם מצבו של החולה משתפר, הרי שהרופא המטפל בו יכול לבקש להביאו בפני וועדה פסיכיאטרית גם במועד מוקדם יותר.

גם החולה עצמו ו/או בא כוחו יוכלו לבקש ליזום וועדה פסיכיאטרית במועד מוקדם.

בכל מקרה, דיון תקופתי בפני הוועדה, ייערך לפחות פעם בחצי שנה.

הוועדה צריכה לבחון האם קיימת מחלה פעילה המלווה במסוכנות על מנת להצדיק את הותרת הצו על כנו. במידה והחולה מצוי ברמיסייה ממחלתו, ואינו מסוכן - הרי שניתן להורות על שחרורו מן הצו. 

במסגרת הליכים אלה, חשוב מאוד כי החולה יהיה מיוצג בידי עורך דין פלילי המבין בתחום, על מנת שיבחן האם אכן ניתן לסייע לנאשם לזכות בהגנה מפני ההליך הפלילי, ובהמשך, לסייע בשחרורו המוקדם מהאשפוז או הטיפול הכפוי .

• האמור במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף להיוועצות עם עורך דין.

עו"ד יפעת כץ, מייצגת מזה שנים רבות בהליכים הפליליים השונים, תוך התמחות בתחום הפסיכיאטריה המשפטית.

 תיקים רבים בטיפולה הסתיימו בהגנת אי שפיות, לרבות במקרים בהם חוות הדעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי, קבעה כי הנאשם אינו זכאי להגנה.

עו"ד כץ מייצגת גם בהליכים שבפני הוועדות הפסיכיאטריות